יום שישי, 23 בינואר 2009

סדנה עם ליאור אשכנזי

חברה', פעם הייתם באירוע שציפיתם שיהיה מעולה ויצא נורא ואיום?
אז תקלטו את זה - אני מדבר עם חבר שלי ושואל אותו מה הוא עושה. והוא עונה לי שהוא הולך לסדנת אומן של ליאור אשכנזי.

סדנת אומן
אני שואל אותו: מה זה סדנת אומן? רואים את ליאור מפסל או מה? הוא מספר לי שזו סדנה בסגנון התוכנית סטודיו למשחק. עכשיו אני חולה על הסדרה סטודיו למשחק, והיו פרקים שראיינו כוכבים כמו אל פצ'ינו או מישל פייפר שהיו ממש מרתקים. חוץ מזה שליאור אשכנזי - כאילו אחד השחקנים הטובים בארץ.

דרום
אז הצטרפתי אליו ואנחנו נוסעים דרומה, אני חושב ואי זה ביפו מגניב. ממשיכים לנסוע דרומה ואני שואל אותו, כאילו איפה זה? והוא אומר לי חולון. חולון? טוב שלא אשדוד. שאלתי אותו: מה זה תמיכה בתושבי הדרום? המלחמה נגמרה אחי. חוץ מזה לא ידעתי שיש בחולון תרבות, אלא אם מחשיבים הרצאות על פוליטיקה ימנית קיצונית של מוסכניקים תרבות.

יד לבנים
אז אנחנו מגיעים למקום שנקרא בית יד לבנים. עכשיו - זה לגמרי מחזיר אותי לחטיבת ביניים - טיול של בית ספר וכולם הולכים להצגה. היום אני לומד תיאטרון ואני אוהב גם ללכת לראות הצגות, אבל בבית ספר תמיד הצגה הייתה סיוט, כי זה תמיד היה משהו חינוכי נגד סמים או לזכר החיילים או משהו.

השיכור
בכל מקרה מתחילה ההצגה, ועולה בחור זקן שיכור שהוא המנהל של המתנ"ס והוא גם שחקן ענתיקה כושל- כזה שהופיע פעמיים בזהו-זה לפני 20 שנה ומחשיב את עצמו שחקן. והוא אשכרה שיכור, אני לא ממציא את זה. הוא יוצא ומציג את ליאור ומחזיק בקבוק יין. וכשהוא מוזג לשניהם הוא אומר שהוא כבר שתה. תקלטו השעה 11 בבוקר!

מה עשית בצבא?
אז השיכור מתחיל לשאול את ליאור את השאלות הסתמיות בעולם. אני ציפיתי שישאל שאלות אינטליגנטיות כמו "מי השחקן שהכי השפיע עליך?" "איך עבדת על דמות זו וזו", והוא שואל אותו שאלות סמול טוק. איפה גדלת? מה עשית בצבא? מתחיל להכנס איתו לכל הסיפור של הגיוס שלו, ואז לסיפור של איך הוא התקמבן בתעשייה, והם מתחילים לצחוק ביניהם על מורים בבית צבי שאין לי מושג מי הם. ככה עוברות לאט שעתיים, ואני אומר לחבר שלי - לאן הבאת אותי? היו לי בליינד דייטים גרועים יותר מעניינים מזה.

איך להיות כוכבת?
וסוף כל סוף מגיע שלב השאלות מהקהל, ולי הייתה שאלה שרציתי לשאול את ליאור כשחקן אל שחקן, וקיוויתי שהמראיין ישאל אותו אבל הוא לא שאל. אז אני מצביע, ויש שם בנות שלומדות שם כנראה בחולון תיאטרון שפשוט מתפרצות בהמון שאלות סתמיות, ובחורה אחת מחזיקה רשימה ומתחילה לשאול אותו איזה ארבע שאלות ברצף. אחת שאלה אותו "איזה תכונות חשובות לפי דעתך לכוכב?" אתם קולטים??

אני
והמנחה אומר שחייבים לסיים ושליאור חייב לרוץ לאירוע. ואז ליאור קולט אותי ונותנים לי את רשות הדיבור. וכל המבטים עלי

השאלה
ואני אומר: ליאור, גם אני שחקן. אבל אני שם לב שלפעמים אני נהנה מהופעה ולפעמים לא. וכשאני נהנה, אני לגמרי ON, וכשאני פחות נהנה, אני OFF. מה השיטה שלך להכנס למצב הזה שאתה נהנה במשחק?

התשובה
וליאור קצת מופתע מהשאלה, והוא מסתכל הצידה ומקרב את הידיים שלו לגבות כאילו הוא ממש חושב על זה. והוא אומר לי: אתה יודע מה, הרבה זמן גם אני נאבקתי בשאלה הזאת, גם אחרי שהתפרסמתי. לפני שנה וקצת השתתפתי בסרט עם במאי בריטי זקן בשם טרנס ראסל, ושם לא התחברתי ממש לסצנה שהייתה ממש משעממת. וטרנס הבמאי קלט את זה. והוא קרא לי הצידה וסיפר לי בקול הזקן שלו את הטיפ הזה: כשאתה משחק בסצנה ואתה מרגיש לא שם, ואתה מרגיש כאילו אתה פשוט פולט את השורות, תדמיין שאתה בזיון, וכל שורה היא דחיפת אגן לבחורה. מאז ניסיתי את זה בכל פעם שהרגשתי OFF, זה עבד כמו קסם!
כל העולם במה, וכל אנשים ונשותיו שחקנים הם, יש להם את כניסותיהם ואת יציאותיהם, ואדם אחד משחק תפקידים רבים. כטוב בעיניכם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה